וואן פלוס 7 פרו – האנדרויד המהיר מעולם

שתפו את הכתבה עם חבר/ה עכשיו!

כתבות נוספות בנושא

החבר'ה בוואן פלוס הסתכנו והבטיחו: זה יהיה המכשיר עם מערכת ההפעלה אנדרויד המהיר ביותר שאי פעם יצא לשוק. הבטיחו וקיימו, ומדובר במכשיר טוב לא רק בגלל שהוא חלקלק וזריז.

מקום ראשון במבחני המהירות

בדרך כלל, מפרסמים ומשווקים של מכשירים סלולריים לפני יציאה לשוק מערימים עלינו, הצרכנים, מניפולציה קטנה – ומבטיחים דברים ערתילאיים. "מצלמה שהיא כמו קסם", או "חווית משתמש מדהימה" – ביטויים שכבר שמענו ועוד נשמע, הם נשמעים מעולה ומפוצצים אבל בינינו – אין בהם תוכן של ממש. הם משתמשים במילות תואר כלליות כדי לתאר שימוש כללי במכשיר, ולא משתמשים בפרמטרים מדידים.

החבר'ה בוואן פלוס הבטיחו לשבור את הפרדיגמה הזו ולפנק אותנו בהצרה של ממש – "זהו יהיה מכשיר האנדרויד המהיר ביותר שאי פעם יצא לשוק". את מילות התואר המעורפלות החליפה מילה חד משמעית – "מהיר". מהירות היא משהו מדיד והחלטי – אם 2 אצנים יוצאים לתחרות ריצה – הם יכולים לרוץ "כמו קסם" או יכולים לרוץ "מדהים" אבל זה לא אומר לנו שום דבר בפועל, אבל מה שבטוח – מי מהם שירוץ "מהר" יותר יגיע במקום הראשון, וזה שירוץ פחות "מהר" יגיע במקום השני.

החבר'ה בוואן פלוס הבטיחו – וקיימו. מדובר במכשיר האנדרויד המהיר ביותר שאי פעם יצא לשוק, חד משמעית. המכשיר לא רק מנצח בכל בחינת Benchmark (אפליקציות בנצ'מארק הן אפליקציות שמקשות על המכשיר באמצעות אימוץ של המעבד והמנוע הגרפי, ובדיקה בכמה זמן העיבוד מסתיים ומושלם), הוא גם הכי מהיר בפועל, בשימוש יומיומי אמיתי "רגיל".

בבחינה שלנו ביצענו פעולות שגרתיות במכשיר – פתיחת המצלמה, שיגור אפליקציות וכדומה – ובחנו 3 מכשירים זה לצד זה – וואן פלוס 7 פרו, גוגל פיקסל 3 אקס אל, וסמסונג אס 10 פלוס – המכשיר אותו אנחנו סוקרים כאן אל מול 2 מכשירי דגל אחרים שידועים בעקבות המהירות שלהם. התוצאות לא הפתיעו אותנו: בכל מטלה או משימה שבחרנו לעשות הסמסונג שלנו השתרך מאחור, הפיקסל אחריו, והוואן פלוס שלנו תיקתק את העניין מהר יותר מכולם. ההפרשים היו ניכרים ומורגשים, וגם גלויים היטב לעין.

 

חשוב מאוד לציין את חיישן טביעות האצבע. עד היום התרגלנו לכך שאו שחיישן טביעת האצבע שלנו נמצא מאחור המכשיר – כך שאנחנו צריכים להרים אותו משולחן כדי לפתוח את המכשיר, או שהוא נמצא מקדימה וניתן לפתוח את המכשיר כשהוא יושב על השולחן, אך החיישן איטי יותר (ההבדל טמון בטכנולוגיה – חיישן מתחת למסך עובד שונה מחיישן ייעודי חומרתי). חיישנים קדמיים לרוב יבזבזו לכם בין שנייה לכמעט שתי שניות כדי לפתוח את המכשיר מרגע שהאצבע מוצמדת למסך בכל מכשיר שקיים כיום, ואילו החיישן הקדמי בוואן פלוס – כשליש שניה בלבד, זמן קצרצר שבקושי מורגש ואינו מהווה מטרד מציק כמו במכשירים האחרים!

 

בוואן פלוס לא סתם כיוונו לכיוון מכשיר שיהיה מהיר ויפתח במהירות, אלא גם היה חשוב להם שהמכשיר "ירגיש" מהיר. כל האנימציות (לדוגמא, כשעוברים בין מסכים, פותחים תיקיה או פותחים תפריט) קצרות ומהירות באופן יזום ומכוון, והמסך הוא מסך שמתעדכן 90 פעם בשניה (לעומת הסטנדרט בשוק של 60 פעם בשניה), כך שהאנימציות לא רק זריזות, קולעות, חדות ומהירות יותר – אלא המסך גם מראה את זה היטב. העבודה מול המכשיר מרגישה נהדר, מהירות ברמה שלא הכרנו בשום מכשיר עד היום, אין ספק שעבור גיימרים ומשתמשים כבדים שמריצים כמה אפליקציות כבדות במקביל – זה מכשיר שמאוד מפתה בזכות היתרונות האלו.

 

עיצוב ותחושה

המכשיר מרגיש מאוד פרימיום מבחינת מראה, עיצוב ותחושה כאשר אוחזים בו. החומרים החיצוניים נוחים מאוד ביד, הגב מעוצב בצורה מפתיעה (תבנית צפופה שהאור נשבר ממנה ומבריק), והמסך מלפנים מרשים ביותר – רזולוציית 1440P, ללא מגרעת במסך, נקבים או כל הפרעה שהיא – המסך משתרע על כל גוף המכשיר. לטובת יחס הגודל המעולה בין הגוף למסך, המצלמה הקדמית נשלפת מתוך גוף המכשיר – נקודה מדאיגה שכן חלקים שזזים עם מנועים זעירים צפויים להתקלקל או לעשות בעיות תוך זמן קצר, אבל בוואן פלוס הבטיחו לנו שבחנו באינטנסיביות את עמידות המנוע במפעל והוא צפוי להחזיק היטב כמה מאות אלפי פעולות בקלות רבה וללא תקלות.

תחליטו אם להאמין להם, אנחנו קצת ספקים לגבי זה. המסך המרשים מתהדר בתקן HDR10+, והשלימו בוואן פלוס באמצעות תוכנה מרשימה לניהול התצוגה – תפריטי האנדרויד המוכרים קיבלו תוספות של התאמה אישית, עם המון אפשרויות – תוכלו להתאים את גוון הצבעים וסגנון התצוגה. החסרון היחיד שמצאנו לגבי המסך והתצוגה באופן כללי הוא שאין למסך הזה פונקציה של "פועל תמידית" כפי שנהוג והתרגלנו כבר ממכשירים אחרים. חבל, היה יכול להיות מושלם…

 

הרמקולים לא ממוקמים מתחת למסך כפי שנהוג במכשירים שמנסים למקסם את גודל המסך על פני גוף המכשיר. בוואן פלוס החליטו למקם 2 רמקולים – אחד בצידי המכשיר כך שלא יפריע למסך, ואחד קדמי אך הוא כל כך דקיק שאינו מפריע למסך בכלל. הרמקולים באיכות סבירה והם אולי לא החזקים ביותר שקיימים, אבל בהחלט ברמה יפה ומספקת. הסוללה של המכשיר טובה ומספקת, והוא מגיע עם אפשרויות לטעינה מהירה, אפילו היינו אומרים מהירה מאוד – מטען של 30 וואט וחיבור תואם שמאפשר את מהירות ההטענה הזו, לטעינה סופר מהירה.

וואן פלוס 7 פרו

לא הכל ורוד בגן עדן…

עד עכשיו פיארנו והיללנו את המכשיר – אבל האמת היא שיש בו שורה ארוכה של פשרות לצד המהירות והמסך המדהימים. אין חיבור אוזניות סטנדרטי עגול, אין כלל טעינה אלחוטית (ואנחנו בתקופה בה חברות עוברות לדור שני של טעינה אלחוטית מהירה יותר!), אין תקן לעמידות בפני מים או אבק כלל וכלל, אין חריץ לכרטיס זכרון, הסוללה קבועה ואינה נתנת להחלפה, ואולי הנקודה הכי קריטית – המכשיר הזה מגיע מחברה שעד היום הייתה ידועה במחירים הנמוכים שלה – והמחיר כבר לא נמוך כל כך. קצת מעל ל-3,000 ש"ח עבור המכשיר פה בארץ, ועם שורת החסרונות הארוכה, לא בטוח שהמחיר מוצדק כל כך – למרות המהירות והמסך המעולים.

 

המצלמה

המצלמה של המכשיר היא טובה ואפילו טובה מאוד, ואם אין תנאי צילום קשים כמו צילום בזום גבוה או בתאורה לוקה בחסר, התוצאות דומות למדי לכל מכשיר דגל אחר. לצערנו, תחת תנאי צילום קשים המצלמה כושלת להשיג תוצאות מכובדות כמעט בכל תמונה אפשרית. המצלמה פה לא מתחרה במצלמה המעולה של הוואווי פי 30 פרו או הפיקסל 3, אבל היא כן, פחות או יותר, ברמה של הסמסונג אס 10 – כן נכנסת תחת קטגוריית פרימיום איכותית – אבל לא הכי טובה שיש.

מה שנחמד בעיקר במצלמה זה שיש מעט עיבוד תוכנתי והתמונות המתקבלות דומות מאוד למציאות מבחינת פרטים וצבעים. הרבה חברות מעבדות מאוד את התמונות אחרי שצולמו וככה הצבעים מוגזמים או שיש פרטים על המסך שרואים שעברו עיבוד – ובוואן פלוס החליטו דווקא להשאיר את ידי הטבע יותר בתוך הפריים, שזה מוצא חן בעינינו מצד אחד, אבל זה ככל הנראה מה שגורם לביצועים הנמוכים כאשר תנאי הצילום אינם מיטביים.